#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. א דם נדה של גויה, רוקה ומימי רגליה האם טמאים ומדוע?	"מדאוריתא הכל טהור. <p dir=""rtl"">מדרבנן, רוקה ומימי רגליה - ודאי טמאים. דם נדתה - ב&quot;ש מטהרים כדי שיהיה היכר שזה דרבנן ולא רצו לומר שיטמא רק לח ולא יבש כרוקה ומימי רגליה, שיבאו לחלק גם בשל תורה, ועדיף להם לטמא ברוק ומימי רגלים ולא לעשות שם את ההיכר, שזה יותר שכיח. ב&quot;ה סוברים שדמה טמא כרוקה ומימי רגליה, לח ולא יבש.</p>"	נדה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. ב זוב וקרי של גוי האם טמאים מדרבנן ומדוע?	"זובו טמא, אפ' לב&quot;ש שטיהרו דם נדה של גויה, כאן ניתן לעשות היכר בקריו.<p dir=""rtl"">קריו טהור כי לעשות היכר שטומאתו מדרבנן ועדיף לטמאות זיבתו ולא להיפך כיון שאינו תלוי במעשה, גזרו בו. אפ' לב&quot;ה שבדם נדה של גויה טמאו, כאן טהרו משום היכר (ובנדה עשו היכר שטמא לח ולא יבש). </p>"	נדה לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: א שכבת זרע של גוי במעי ישראלית ושל ישראל במעי גויה האם מטמא, וכמה זמן?	של גוי במעי ישראלית טהור, ושל ישראל במעי גויה טמא. הסתפק רב פפא, האם שיעור ג' ימים בישראלית זה מפני שדואגות במצות גופה מתחמם, אבל בגויה אפ' יותר יהיה טמא, או כיון שאוכלות שקצים ורמשים גופם גם מתחמם, ולא נפשט.	נדה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: ב דם טהרה של מצורעת האם טמא ומנין?	"ב&quot;ש מטהרין וב&quot;ה מטמאים כרוקה וכמימי רגליה (לח ולא יבש).<p dir=""rtl"">כתיב &quot;והזב את זובו <u>לזכר או לנקבה</u>&quot; לרבות זב וזבה למעינות, ב&quot;ה סוברים ש'זכר' מיותר שניתן ללמוד מנקבה שהרי הוא חמור ממנה שטעון פריעה ופרימה ואסור בתשמיש המיטה ואם אינו ענין לזכר תנהו לנקבה ואם אינו ענין לשאר מעינות תנהו לדם, ב&quot;ש סוברים שאין ניתן ללמוד זכר מנקבה שנקבה חמורה ממנו שמטמאה באונס ולכן אין יתור (ולב&quot;ה אין אין זה פירכא שאין זה חומרא של צרעת). אב&quot;א ב&quot;ש דורשים 'זכר' לרבות קטן מבן יום אחד שמטמא בזיבה ולב&quot;ה נפקא מ&quot;זאת תורת הזב&quot;.</p>"	נדה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: ג 'בעי ר&quot;ל ראיה ראשונה של זב קטן האם מטמא במגע' מה הסתפק ומה נפשט?	"&quot;זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע&quot; האם מפני שהוקש לשכבת זרע רק מי ששכבת זרע שלו טמאה וקטן אין שכבת זרע שלו טמאה או כיון שאם יראה שנים מצטרף לזיבה גדולה מטמא.<p dir=""rtl"">ופשט רבא &quot;זאת תורת הזב&quot; בין גדול ובין קטן, וכמו שגדול מטמא כך של קטן.</p>"	נדה לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד: ד 'בעי רב יוסף ראייה ראשונה של מצורע מהו שתטמא במשא' מה הסתפק ומה נפשט?	"הסתפק האם מקום זבה מעין או לא.<p dir=""rtl"">רבא פשט &quot;זובו טמא הוא&quot; וזה קאי על ראיה שניה של מצורע, שבזב בעלמא לא צריך רבוי שאם אחרים מביא לידי טומאה הוא עצמו ודאי, ומדנצרך לימוד לראיה שניה ש&quot;מ שראשונה טהורה שמקום זיבה אינו מעין.</p><p dir=""rtl"">רב יהודה מדסקרתא דחה שניתן לפרש על זב רגיל, ואף שמביא אחרים לידי טומאה אינו ראיה שהרי שעיר המשתלח מביא אחרים לטומאה והוא עצמו טהור. אלא אמר אביי שהרי רבא עצמו דורש &quot;זאת תורת הזב&quot; לקטן אם כן 'לזכר ולנקבה'&nbsp;&nbsp;מיותר למצורע למעינות, והוקש לזב גמור שמטמא במשא.</p>"	נדה לד:		
